כישורי הדרכה
הדרכה מחזקת כוחות והצלחות
מינוף כוחות והצלחות להעצמת החוסן והמסוגלות,
להובלת שינוי וצמצום פערים,
בתהליכי ההדרכה
הגר אור
❀ תודה מיוחדת לישי זיו על שיתוף הפעולה בבניית מודל 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות' והעברת סדנאות בנושא
הקדמה
צמצום פערים הוא נושא כאוב שאין נוסחת פלא להצלחה בו. במאמר זה נבחן את יתרונותיה של גישת הדרכה מחזקת כוחות והצלחות – גישה המבוססת על מינוף כוחות, גילוי חוזקות, וחשיפת הצלחות וסיפורים אישיים חיוביים, שמטרתה לסייע בצמצום פערים בחינוך; ובתהליך מקביל – יישום הגישה בהוראה תסייע לצמצום פערים בין תלמידים בכיתת הלימוד. המאמר מתאר את תהליכי ההדרכה, מערכת היחסים בין מדריך-מודרך, מיומנויות ו'כלים' ליישום הגישה, במטרה להוביל שינוי שיביא לצמצום פערים.
אילו פערים אנחנו רוצים לצמצם? וכיצד עושים זאת? הרב שי פירון (לפידקאסט, 2020) מציג את הבעייתיות הגלומה במושג 'צמצום פערים', שכן, נובעת ממנו הנחה סמויה כי מי שנמצא בראש סולם ההתקדמות, לא ימשיך להתקדם. בכדי שהפערים בכיתה יצטמצמו, על התלמידים המובילים 'לעמוד במקומם' בזמן שהאחרים ממשיכים ללמוד ולהתקדם. פירון, מתאר חברה שיש בה שוויון הזדמנויות, שמטרתה ליצור מצב בו כל ילד ידע שאין תקרת זכוכית, ולא חשוב באיזה מקום הוא נמצא. אנו נמשיך ונרחיב את תפיסת ה'פערים' ונתייחס לרבדים נוספים, כגון: פערים ביני לבין עצמי, פערים בין המודרכים (מורים/גננות) לבין עצמם, פערים בין תלמידים; ופערים בהיבטים שונים: רגשיים-חברתיים, לימודיים, פרסונאליים. ההנחה היא כי בכדי לאפשר לכל ילדה וילד, לכל מורה ולכל מדריך/ה הזדמנויות שוות לשם צמצום פערים, יש לחשוף את הכוחות הפנימיים הייחודיים של כל אחת ואחד, לפתח את החוזקות האישיות וללמוד מהצלחות העבר.
הדרכה מחזקת כוחות והצלחות
הגישה של 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות' מושתתת על התפיסה כי דימוי עצמי חיובי של האדם, חשיפת תחומי החוזק ועיסוק ברגשות החיוביים, מייצרים מנוף לפעולות חיוביות ומשמעותיות. עצם המודעות לכוחות הפנימיים מאפשרת תנועה קדימה והתמודדות טובה יותר עם אתגרי החיים. תפיסה זו אינה מבטלת את הקשיים, הכישלונות והרגשות השליליים הקיימים לאורך הדרך, אלא שהיא מציעה להאיר בעוצמה את החיובי שבחיינו, את הכוחות שעובדים באופן מוצלח ומביאים אותנו לשגשוג מיטבי. מכאן מובן כי מונמך הסיכוי להיווצרות סטיגמות שליליות על המודרכים.
הגישה של 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות' נסמכת מן הצד האחד על גישת הכוחות וגישת החוזקות המתמקדות בחיפוש וזיהוי הכוחות והחוזקות הפנימיים של האדם. מן הצד השני היא נסמכת על מתודת הלמידה מהצלחות ששמה את הזרקור על הצלחות העבר, ומפעילה חקר רפלקטיבי שמטרתו זיהוי הפעילויות שהביאו להצלחה, לשם יישומן בעתיד. על פי גישה זו כל אדם הוא ייחודי ושונה ויש לעזור לו למצוא את הכוחות הייחודיים שבו, את החוזקות הייחודיות המאפיינות אותו, את הצלחותיו, ויש לסייע בידו לממש אותן.
למידע על כל אחת מהגישות יש ללחוץ על הכפתור המתאים:
בכדי להוביל שינוי שיביא לצמצום פערים, תהליכי ההדרכה המתבססים על תפיסות אלו יתמקדו בפיתוח החוזקות ותחושת המסוגלות אצל צוותי החינוך, ובאופן זה ייטיבו את תהליכי ההוראה בכיתות. מורים וגננות שחווים תהליכים אלו יוכלו ליישמם ולסייע בידי תלמידיהם לחשוף את החוזקות ואת הכוחות הטמונים בהם ולפתח את תחושת המסוגלות שלהם. מטבעם של תהליכים אלו שיביאו לשינוי הרצוי ולצמצום הפערים הנכסף.
מערכת היחסים בהדרכה
בגישת 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות', המבוססת על מינוף הכוחות, החוזקות וההצלחות, השותפות בין מדריך למודרך היא מרכיב אתי מהותי, בו המודרך שותף שווה. שכן, המודרך הוא המומחה היחיד בעולמו האישי, ואף יכולת השינוי נמצאת אך ורק בידיו. על המדריך לקבל את המודרך כפי שהוא ללא תנאים, ללא השוואות וללא שיפוטיות.
הסיפור האישי – הנרטיב האישי של המודרך הוא המקור להבנת אישיותו. המדריך אינו מגיע כמומחה בעל ידע וכוח, אלא כשותף לדרך שמסייע בחשיפת הכוחות והחוזקות אצל המודרך. הוא מתפקד כבלש, מחפש רמזים לכוחות הנמצאים במודרך, באמצעות שאילת שאלות, פתיחת מרחבים להבנות ולפרשנויות אחרות, העברת מסרים ועיצוב משמעויות העולות מן הנרטיב של המודרך ומאירות היבטים שונים של כוחותיו ואופניי השימוש שהוא עושה בהם. דיאלוג הדרכתי זה מצמצם את הפער בין המדריך לבין המודרך, ותורם לקשר של שותפות.
בתפיסת ההדרכה המחזקת כוחות והצלחות ארבעה עקרונות עיקריים:
-
המודרך נתפס כשותף מלא בתהליכי ההדרכה, על פי כוחותיו וחוזקותיו יקבעו תהליכי השינוי.
-
המודרך הוא המומחה, המדריך צריך להכירו ולהוביל דיאלוג משמעותי ב'גובה העיניים'.
-
הפוטנציאל לשינוי תלוי ביכולותיו של המודרך לגייס את כוחותיו.
-
המדריך צריך להיות מיומן בגילוי הכוחות והמשאבים הטמונים בנפשו של המודרך ובסביבתו, ולסגל לעצמו ראייה החושפת את המטען החיובי שיש למודרך.
במערכת היחסים הנרקמת בין מדריך-מודרך הופך המודרך להיות שותף אקטיבי בעל יכולת להוביל את השינוי הנדרש בעצמו. תפקיד המדריך ללוותו ולהדריכו בהתאם לצרכיו.
שפה של 'כוחות'
כאשר אנו מדברים בשפה של 'כוחות' או חוזקות, בשפה חיובית ואופטימית, הרי שאנו משקפים את חלקיה החיוביים של המציאות. השפה שמשקפת מציאות, גם מעצבת את המציאות באופן שמסייע לממש דרכי תפיסה מסוימות. כאשר במרכז השיח עומדים הכוחות והחוזקות של המודרכים, הרי שאנו מעצימים את תחושת המסוגלות של המודרכים ומסייעים בידיהם לעצב את המציאות באופן מיטבי. על המדריך ומודרכיו להאיר את הנקודות שיש לשנות, לצד חשיפה של הכוחות שיוכלו לסייע בשינוי. כוחות אלו הם האיכויות האישיות, כגון: אמינות, יוזמה, תובנה, סבלנות, התמדה, ועוד ועוד.
עם הזמן, שפת ההדרכה תתעשר ויתווספו אליה מונחים שישקפו את הגישה החיובית; עליה להפוך להיות מדויקת יותר, ובעלת יכולת לשקף ולהסביר את הכוחות המצויים במודרך, על מנת שתהיה מסוגלת לתאר את הדקויות (של אירועים, הצלחות, כוחות, רגשות וכדומה) ולתת תמונה שלמה מהיבטים שונים. חשוב לוותר על שפה המקבעת שליליות ומשתמשת במושגים 'מתייגים' ולעבור לשפה המתמקדת ומאמינה ביכולות ובכוחות.
למדריכים תפקיד חשוב בהטמעת השפה החיובית, על ידי השימוש היומיומי בה. שכן, הדוגמה האישית שהם מהווים היא כלי עוצמתי ללמידה ולהטמעה, אף כי אינו מילולי.
רגע של הרהור ומחשבה:
מוזמנים לצפות בסרטון סימולציה המדמה מפגש הדרכה בו שותפות מדריכה, רכזת ומורה. בסימולציה מתמודדת המדריכה עם התנגדות המורה אך מצליחה לחשוף אט אט את הכוחות, החוזקות וההצלחות שלה.
בעת הצפייה שימו לב ל:
- כיצד מסייעת המדריכה לחשוף את הכוחות של המורה?
- מה קורה למורה לאחר שהיא מתחברת עם הכוחות שלה?
- האם בשיח ההדרכה שזור שימוש ב'שפה של כוחות'?
הצלחות, כישלונות ומסגור מחדש
בכדי לחשוף את הכוחות הפנימיים של המודרך יש "להתחיל במקום בו נמצא המודרך".
במהלך מפגשי ההדרכה יש לשאוף ליצירת מערכת יחסים של אמון הדדי ופתיחות על מנת שהדיאלוג ההדרכתי יהיה אפקטיבי. עיקר השיח יתמקד בבדיקה כיצד התמודד המודרך עד עתה עם האתגרים ומה הפוטנציאל שסייע לו להתגבר עליהם ולצמוח מהם. השיח יכוון לשאלות החושפות את דרכי ההתמודדות השונות בחיים, את האנשים שתמכו, את החוויות הטובות, את החלומות והשאיפות בחיים ואת הדימוי האישי ואמונותיו. הנרטיב של המודרך משמש בסיס בלתי אמצעי להיכרות עמו. המודרך נותן לחוויותיו, להצלחותיו ולאתגרים העומדים בפניו ביטוי הן באמצעות המילים בהן הוא בוחר להשתמש והן באמצעות התקשורת הבלתי מילולית.
בשלב זה המדריך משמש בתפקיד של "תלמיד" הלומד מהמודרך על חייו ותפיסותיו, במטרה להבין את משמעויות סיפורו. עליו להאזין למשמעות הסיפור מתוך פתיחות גמורה, לשמוע את המצוקות והקשיים, לצד המחשבות והרגשות של האדם ביחס לעצמו ולעשייתו. רק הקשבה והבנה אמפתית יאפשרו את הפתיחות. רק לאחר שחלק המודרך עם המדריך את הקושי והלחץ, יוכלו שניהם להתפנות לחיפוש אחר הכוחות, הרגשות והמחשבות שסייעו בעבר בידי המודרך בסיטואציות דומות. חשוב להגדיר את מה שטעון שינוי ולהתמקד במה שניתן לשנות, תוך חשיפת הכוחות והחוזקות שעשויים לסייע להצלחת השינוי.
בתוך הסיפור האישי נשמעים אף הכישלונות. השיח על הכישלונות נערך גם בכדי ללמוד מה סייע למודרך להתמודד עם הכישלון ולקום ממנו בצורה טובה. מתוך כך לומדים לזהות את הכוחות והחוזקות. דווקא טראומות מן העבר וכישלונות עשויים לחשוף את מקורו של החוסן הנפשי ואת הכוחות שנדרשו להתמודדות וללמידה. במקביל, יש לעודד חשיבה חיובית, שמשמרת את הערך העצמי. אין הכחשה של הכישלונות ושל המצוקות, אלא שמהם מנסים לבחון את המציאות האחרת תוך התמקדות בחיובי, בכוחות, ביכולות שרכש לאורך חייו ובערכו העצמי. המדריך יעזור בבחירת נקודת מבט המסייעת בחשיפת הכוחות הטמונים במודרך ועשויים לסייע בהתקדמותו, אך רק המודרך יבחר במה להיעזר וכיצד.
בשלב זה חשוב לערוך מיסגור מחדש – ריפריימינג, לפרש מחדש את האירועים והכוחות, לפתח אמונה בעתיד ואופטימיות ולהעצים את תחושת החוסן והמסוגלות. אירועי העבר פותחים אפשרויות ללמידה והתקדמות במשמעויות חדשות.
המדריך יתחבר לכוחותיו של המודרך ויפנה את הזרקור לכיוונם, בכדי לסייע לו להכיר את עצמו מתוך גישה המאמינה ביכולותיו העצמיות ולתמוך בו במהלך החקר הרפלקטיבי האישי. במהלך הדיאלוג יחפשו יחדיו, מדריך ומודרך, דרכים להפעיל את הכוחות לשיפור איכות ההוראה. במהלך השיח המדריך הוא שותף מלא לגבי משמעויות הסיטואציות העולות, ותפקידו "לאתגר" את המודרך בפיתוח מודעות עצמית מתוך סיפור חייו, בעשיית ריפריימינג ושימוש בשפה המעצבת מחדש את ניסיון חייו בדגש על הכוחות והחוזקות הטמונים בנפשו. המודרך מקבל הזדמנות להעריך מחדש את כוחותיו, לבחון מחדש סיטואציות ואירועים בחייו ולהגדיר מחדש כוחות גלויים וסמויים.
בדיאלוג ההדרכתי מלווה המדריך את המודרך מהמקום האחרון והכי גבוה שבו מרגיש המודרך ביטחון, שליטה והסכמה פנימית עם עשייתו – המקום שבו הוא חש מסוגלות ומזהה דרכי פעולה שאותן יש לו הביטחון להפעיל וליישם. ממקום זה מרחיבים המדריך והמודרך בצוותא את הידע לשיפור המסוגלות ולהעשרת איכות ההוראה של המודרך.
חשוב לציין כי חיפוש הכוחות אינו מוגבל לסיטואציות של הוראה בלבד. נהפוך הוא, דווקא מתוך סיטואציות חיים יומיומיות קל יותר, לעתים, לחשוף את הכוחות החבויים. לאחר חשיפתם ניתן להשתמש בהם גם לסיטואציות מעולם ההוראה.
לאחר תהליכי הבחינה העצמית ההחלטות שיתקבלו יהיו מבוססות על כוחותיו של המודרך. הצלחת תהליך ההדרכה תבוא לידי ביטוי רק כאשר המודרך פיתח מודעות עצמית ומימש את כוחותיו במצבי הוראה שונים. הצלחה גדולה מזו תתרחש כאשר המורה/גננת המודרך/ת יממשו גישה של 'הוראה מחזקת כוחות והצלחות' עם תלמידיהם.
מודל 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות'
כאמור, מטרתו של המדריך בפגישת ההדרכה בגישה זו, היא ליצור דיאלוג שינתב את המודרך לאתר, להתחבר ולמנף כוחות, חוזקות והצלחות בכדי לשפר את איכות ההוראה. לצורך זה פותח מודל 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות'. מבנה המודל מבוסס על הפרקטיקה של מתודת ה'למידה מהצלחות' שפיתח פרופ' יונה רוזנפלד, בתוספת מיקוד על כוחות וחוזקות. להלן מרכיבי המודל:
-
זיהוי והגדרת אירוע/מפגש שבוצע באופן מוצלח (הכול יחסי).
-
הגדרת מהות ההצלחה באותו המפגש
-
תמונת המצב "לפני" אותו אירוע / מפגש
-
תמונת המצב "אחרי" אותו אירוע / מפגש
-
תחקור ואיתור הכוח/חוזקה שהביא להצלחה. באמצעות שימוש בשאלות פתוחות, הקשבה פעילה, חיזוק ומשוב ועידוד.
-
תיאור מפורט של אותו אירוע / מפגש מוצלח.
-
אילו פעולות נעשו בעזרת הכוח/חוזקה, שעזרו לתהליך השינוי? באותה הפגישה
-
הכללת הפעולות שהביאו להצלחה לכדי עקרונות שניתן ליישמם באירועים דומים בהמשך
להורדת המודל כקובץ לשימוש במפגש הדרכה, לחצו כאן. (נספח 1)
הדרכה מחזקת חוסן אורייני
היכרנו עד כה את עקרונותיה של גישת 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות', שבאמצעותה נחשפים כוחות פנימיים, חוזקות והצלחות העבר, במטרה לפתח את המסוגלות והחוסן הרגשיים, הקוגניטיביים והחברתיים. אך מה בין גישה זו לבין צמצום פערים לימודיים ופיתוח לומדים עצמאיים בעלי הכוונה עצמית ומסוגלות? האם יכולה גישת הדרכה זו להעצים אצל התלמידים חוסן אורייני לשם צמצום פערים?
את המושג 'חוסן אורייני' טבעה ד"ר עליזה עמיר במאמר "תפיסות מורים לגבי חוסן אורייני וחשיבותו" (עמיר והייזמן, 2022), ולדבריהן "חוסן אורייני הוא היכולת של הלומד להתמודד בכוחות עצמו עם מטלות הדורשות מגוון של כישורים אוריינים, ולהיות בעל הכוונה עצמית ומסוגלות עצמית [...] חוסן אורייני נבנה בהדרגה, והוא תוצאה של שליטה במיומנויות ובאופנויות השונות: דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה בשילוב מודעות מטה-קוגניטיבית וניהול עצמי. [...] החוסן האורייני מאפשר ללומד להיות עצמאי ולהפחית בהדרגה את הצורך בתיווך של המורה או של מבוגר אחר." (שם, עמ' 85)
חוסן אורייני, שליטה במגוון האורייניות ובמיומנויות של הכוונה עצמית ללמידה (כמפורט במסמך דמות הבוגר 2030), מהווים בסיס ליכולת הלמידה בכל תחומי הדעת, כמו גם ליכולת העתידית של השתלבות בוגרי בית הספר בחיי החברה, התרבות והכלכלה. מכאן כי פיתוח חוסן אורייני בקרב תלמידים הוא תפקידם של כלל המורים, בכל תחומי הדעת.
במחקרים נמצא כי מתן הכשרה/הדרכה למורים וחשיפתם לחשיבות האוריינות השפתית מגבירה את התפיסות החיוביות שלהם בתחום. אשר על כן, בהדרכת המורים יש להדריך את המורים וללמדם אסטרטגיות ומיומנויות התורמות לפיתוח חוסן אורייני, ולתת בידיהם כלים להוראה מפורשת וישירה של אסטרטגיות הלמידה וההכוונה העצמית, ולהוראה עקיפה שמתהווה מהדוגמה האישית של המורה. חשיבות לא פחותה יש לתת לפיתוח חוסן אורייני אצל המודרכים עצמם. בנוסף, על המדריכים להעצים את תחושת המסוגלות של המודרכים לגבי יכולתם לקדם את החוסן האורייני אצל תלמידיהם.
שימוש בגישת הדרכה מחזקת כוחות והצלחות יתרום לתהליכי ההדרכה ששמו לעצמם מטרה להעצים את המסוגלות והחוסן האורייני של המורים. באמצעות חשיפת הכוחות והחוזקות וחקירת הצלחות העבר, יתחזק החוסן האורייני שלהם. ובתהליך מקביל – מורים שיישמו את הגישה בתהליך ההוראה בכיתותיהם, יסייעו במידה רבה להעצמת החוסן האורייני של תלמידיהם ולצמצום הפערים בכיתתם.
הדרכה מיטבית
תהליכי ההדרכה של גישת הדרכה מחזקת כוחות והצלחות נגזרו ממדי ההדרכה המיטבית והביטויים ההתנהגותיים המוצגים במפת הממדים להדרכה מיטבית. מפה זו מאירה את מאפייני ההדרכה במיטבה ואת דמות המדריך המומחה להדרכה, ומהווה מגדלור והשראה לתכנון ולעיצוב תהליכי הדרכה.
להגדלת המפה לחצו עליה
רגע של הרהור ומחשבה:
לפניכם מפת הממדים להדרכה מיטבית. לחצו עליה להגדלה וחשבו עם עצמכם:
- היכן פוגשת אותי מפת הממדים להדרכה מיטבית?
- מהם הממדים ובביטויי ההתנהגות המתוארים במפה, שמשתקפים בגישת 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות'?
נסכם ונאמר כי גישת 'הדרכה מחזקת כוחות והצלחות' מבוססת על פיתוח מערכת יחסים מיטבית המבוססת על אמון ופתיחות, שבמרכזה עומד המודרך (ולא חומר ההדרכה אותו צריך "להעביר" למודרך). היא שמה במרכזה את כישרונותיו הייחודיים של האדם, את חוזקותיו ואת המיומנויות שנרכשו לאורך הזמן לשם מימוש מקסימלי של יכולותיו, הן ברמה האישית והן ברמה הקהילתית/קבוצתית. תהליכי ההדרכה הללו מעצימים את מסוגלות המודרכים ומכשירים אותם להובלת שינוי שיביא לצמצום הפערים על סוגיהם השונים.
ונסיים באמירתם היפה של בן ציון כהן ואלי בוכבינדר (2005) :
במצב שבו השיח מתרכז ביכולות ולא בבעיות נפתחת אפשרות ל"שיא של כוחות".